JazzSync נפתחת בקרוב · הצטרפו לרשימת ההמתנה ←
voicings · מהלכים

ii–V–I בפסנתר: ארבעה שלבים, כל 12 הסולמות

ii–V–I הוא מהלך האקורדים הנפוץ ביותר בג'אז. למדו לבנות לו voicings חלקים בכל סולם, וחצי מהסטנדרטים נפתחים בפניכם. הנה התרגיל שאני נותן לתלמידים שלי, שלב אחר שלב, וכל דוגמה מתנגנת.

מאת דימה, פסנתרן ג'אז ומורה לתאוריה ולהרמוניה של ג'אז, תואר שני (MA) במוזיקולוגיה · אוקטובר 2026 · 6 דקות קריאה

כל דוגמה בעמוד הזה מתנגנת: לחצו על ▶ ניגון, בחרו סולם וצפו בקלידים נדלקים ( יד שמאל, יד ימין, מלודיה, בס).

במאמר הזה
  1. מה זה ii–V–I?
  2. שלב 1: shells, השלד
  3. שלב 2: voicings ללא שורש, הצליל של התקליטים
  4. שלב 3: שתי ידיים, כשמנגנים לבד
  5. תנו לזה סווינג: מקצבי ליווי
  6. שלב 4: ה־ii–V–i המינורי
  7. התרגיל ב־12 סולמות
  8. הטעויות שאני שומע הכי הרבה
  9. שאלות שתלמידים שואלים
  10. מה הלאה
  11. המלצות להאזנה
  12. על הכותב

אם אתם לומדים רק דבר אחד בהרמוניה של ג'אז, למדו את ה־ii–V–I. הוא נמצא כמעט בכל סטנדרט: לפעמים פעם אחת, לפעמים תריסר פעמים בקורוס אחד, ועובר דרך סולמות שונים. כשתלמיד אומר לי שקטע "מרגיש קשה", בתשע פעמים מתוך עשר הבעיה היא ii–V–I שהוא עוד לא מסוגל לנגן בלי לחשוב.

המאמר הזה הוא התרגיל שאני משתמש בו בשיעורים. הוא מתקדם בארבעה שלבים, מה־voicing הפשוט ביותר ועד הצליל של פסנתרן ג'אז עובד. כל דוגמה מתנגנת, ולכל דוגמה יש כפתור כל 12 הסולמות. השתמשו בו: ii–V–I שאתם יודעים לנגן רק ב־C עוד לא שלכם.

מה זה ii–V–I?

מספרו את צלילי הסולם המז'ורי מ־1 עד 7 ובנו אקורד מרובע על כל אחד. ב־C מז'ור, האקורד על הצליל השני הוא Dm7 (ii), האקורד על הצליל החמישי הוא G7 (V), והאקורד על הצליל הראשון הוא Cmaj7 (I). נגנו אותם בסדר הזה ויש לכם ii–V–I: מתח שנבנה ב־ii, מגיע לשיא ב־V ונפתר ב־I.

השורשים עולים בכל פעם בקוורטה: מ־D ל־G, מ־G ל־C. זו הסיבה שהמהלך מרגיש כל כך חזק: הוא הולך במעגל הקוורטות, באותה דרך שהבס עובר בה ברוב הסטנדרטים.

סולםiiVI
CDm7G7Cmaj7
FGm7C7Fmaj7
B♭Cm7F7B♭maj7
E♭Fm7B♭7E♭maj7
A♭B♭m7E♭7A♭maj7
D♭E♭m7A♭7D♭maj7
G♭A♭m7D♭7G♭maj7
BC♯m7F♯7Bmaj7
EF♯m7B7Emaj7
ABm7E7Amaj7
DEm7A7Dmaj7
GAm7D7Gmaj7

שימו לב שבטבלה אחרי ה־I של סולם אחד בא ה־ii של הסולם הבא: לאורך המעגל, כל סולם גבוה בקוורטה. קטעים רבים נעים גם הם כך.

שלב 1: shells, השלד

התחילו בשני צלילים ביד שמאל: השורש וצליל מנחה אחד. שורש + ספטימה על ה־ii, שורש + טרצה על ה־V, שורש + ספטימה על ה־I. הצליל העליון זז C – B – B ב־C: חצי טון, ואז כלום. (אם ה־shells חדשים לכם, התחילו מהשיעור שלי על צלילים מנחים.)

שלב 1: shells שורש + ספטימה, שורש + טרצה, שורש + ספטימה.

Dm7: D–C · G7: G–B · Cmaj7: C–B

אל תדלגו על השלב הזה גם אם הוא מרגיש קל מדי. המטרה היא לשמוע את הצלילים המנחים (guide tones), הטרצות והספטימות, זזים בצעדים הקטנים ביותר שאפשר. כל voicing עשיר יותר במאמר הזה הוא אותם צלילים נעים, עם צבעים שנוספו סביבם.

שלב 2: voicings ללא שורש, הצליל של התקליטים

הקשיבו כמעט לכל טריו פסנתר ג'אז מסוף שנות החמישים ואילך, ותשמעו את יד שמאל מנגנת אקורדים של ארבעה צלילים בלי השורש. הבסיסט מנגן את השורש; הפסנתרן מנגן את הטרצה, את הספטימה ושני צלילי צבע, ה־9 והקווינטה (או ה־13 באקורד דומיננט).

לכל אקורד יש שתי צורות:

ב־ii–V–I מחליפים ביניהן, A – B – A או B – A – B, והיד נשארת כמעט במקום:

שלב 2: voicings ללא שורש, A – B – A Dm7 מהטרצה שלו, G7 מהספטימה שלו, Cmaj7 מהטרצה שלו: בלי שורשים, ארבעה צלילים בכל אחד.

Dm7: F–A–C–E · G13: F–A–B–E · Cmaj9: E–G–B–D

עקבו אחרי כל קול: F נשאר F, A נשאר A, C יורד אל B, E נשאר E. אחר כך F יורד אל E, A יורד אל G, B נשאר B, E יורד אל D. כל קול זז בחצי טון, בטון שלם או לא זז בכלל. זה כל הסוד של הרמוניית ג'אז חלקה.

שלב 2: voicings ללא שורש, B – A – B אותם אקורדים, החל מהצורה האחרת: Dm7 מהספטימה שלו, G7 מהטרצה שלו, Cmaj7 מהספטימה שלו.

Dm7: C–E–F–A · G13: B–E–F–A · Cmaj9: B–D–E–G

איפה לנגן אותםשמרו את הצליל הנמוך ביותר של voicing ללא שורש בערך בין D3 ל־C4. נמוך יותר הוא נשמע עכור; גבוה יותר הוא מפריע למלודיה. בגלל זה צריך את שתי הצורות: בחלק מהסולמות A יושבת טוב, ובאחרים B.

שלב 3: שתי ידיים, כשמנגנים לבד

בלי בסיסט, שוב צריך את השורש. חלקו את האקורד: יד שמאל מנגנת שורש + ספטימה, ויד ימין מנגנת את הטרצה ושני צבעים מעליה. הצליל המלא והפתוח הזה עובד בפתיחות, בסיומים ובבלדות, והוא דרך טובה ללמוד אילו צלילי צבע שייכים לאיזה אקורד.

שלב 3: שתי ידיים יד שמאל: שורש + ספטימה; יד ימין: טרצה, קווינטה או 13, ו־9.

Dm9: D–C + F–A–E · G13: G–F + B–E–A · Cmaj9: C–B + E–G–D

על אקורד ה־V יד ימין מנגנת 3 – 13 – 9 (B – E – A ב־G7). ה־13 הזה הוא אחד הצלילים האופייניים ביותר של אקורד דומיננט בג'אז.

תנו לזה סווינג: מקצבי ליווי

voicing שמוחזק תיבה שלמה הוא עוד לא ליווי (comping). נגנו את ה־voicings ללא שורש קצר, במקצב צ'רלסטון (פעמה 1 וה"ו" של 2). אחר כך גוונו: הקדימו אקורד על ה"ו" של 4, השאירו תיבה ריקה, ענו למלודיה. התחילו מזה:

ליווי: A – B – A במקצב צ'רלסטון ה־ii–V–I פעמיים, ללא שורש, קצר ובמקצב.

Dm7: F–A–C–E · G13: F–A–B–E · Cmaj9: E–G–B–D · Dm7: F–A–C–E · G13: F–A–B–E · Cmaj9: E–G–B–D

שלב 4: ה־ii–V–i המינורי

בסולם מינורי האקורדים משנים צבע: ה־ii הוא חצי מוקטן (m7♭5), ה־V מקבל בדרך כלל ♭9, וה־i הוא אקורד מינור שבע. ב־C מינור: Dm7♭5 – G7♭9 – Cm7.

גרסה יפהפייה בת שלושה צלילים מזיזה כל קול בצעד או לא מזיזה אותו בכלל: C–F–A♭, אחר כך B–F–A♭, ואחר כך B♭–E♭–G. עקבו אחרי הקול התחתון: C יורד חצי טון אל B, הטרצה של G7, ואחר כך עוד חצי טון אל B♭, הספטימה של Cm7. הקשיבו ל־A♭, ה־♭9 של G7: הוא יורד חצי טון אל G, הקווינטה של Cm7. ו־F, הספטימה של G7, יורד אל E♭, הטרצה הקטנה.

שלב 4: ה־ii–V–i המינורי ii חצי מוקטן, V7♭9, i מינור שבע: שלושה צלילים בכל אקורד, כל קול זז בצעד או נשאר.

Dm7♭5: C–F–A♭ · G7♭9: B–F–A♭ · Cm7: B♭–E♭–G

התרגיל ב־12 סולמות

מעבר במעגל הקוורטות הוא הדרך הקלאסית, וכפתורי כל 12 הסולמות שלמעלה עושים בדיוק את זה. אבל התרגיל האהוב עליי לתלמידים יורד בטונים שלמים: אחרי אקורד ה־I ב־C, ה־ii–V–I הבא מתחיל טון שלם נמוך יותר, ב־B♭. שישה סולמות מקיפים את כל הדרך; ששת האחרים מתחילים ב־D♭.

התרגיל: יורדים בטונים שלמים (1) C, B♭, A♭, G♭, E, D: כל ii–V–I חדש טון שלם נמוך יותר.

Dm7: F–A–C–E · G13: F–A–B–E · Cmaj9: E–G–B–D

התרגיל: יורדים בטונים שלמים (2) D♭, B, A, G, F, E♭: ששת הסולמות האחרים, A – B – A.

E♭m7: G♭–B♭–D♭–F · A♭13: G♭–B♭–C–F · D♭maj9: F–A♭–C–E♭

תוכנית לארבעה שבועות, עשר דקות ביום:

אחרי ארבעת השבועות, הוסיפו את ה־ii–V–i המינורי, ארבעה סולמות ביום.

אמרו את שמות האקורדים בקול בזמן שאתם מנגנים. כשאתם מצליחים לעשות סבב שלם בלי לעצור, סיימתם עם השלב הזה.

הטעויות שאני שומע הכי הרבה

שאלות שתלמידים שואלים

למה כותבים "ii–V–I" באותיות קטנות וגדולות?

ספרות רומיות קטנות מסמנות אקורד מינורי (ii = Dm7 ב־C), וגדולות מסמנות אקורד מז'ורי או דומיננט (V = G7, I = Cmaj7). זו דרך מהירה לקרוא למהלך בשם בכל סולם.

צריך voicings ללא שורש כשמנגנים לבד?

לא תמיד. לבד, ה־voicings לשתי ידיים משלב 3, או shells מתחת למלודיה, עובדים לעתים קרובות טוב יותר. voicings ללא שורש הם הצליל של הפסנתרן בתוך להקה, והם אימון מצוין לאוזניים ולידיים בכל מקרה.

איך משתמשים בזה בקטע אמיתי?

מצאו את מהלכי ה־ii–V–I בטבלת האקורדים וסמנו אותם בסוגריים. קטע כמו "Autumn Leaves" כמעט לא מכיל שום דבר אחר, ולכן הוא סטנדרט ראשון כל כך טוב.

מה הלאה

ה־voicings ללא שורש משלב 2 הם הלב של יד שמאל בפסנתר הג'אז המודרני. העמיקו עם ה־voicings של Bill Evans ליד שמאל, ושלבו את התרגיל בשגרת תרגול יומית של 20 דקות.

המלצות להאזנה

קטעים שבנויים ממהלכי ii–V–I, מז'וריים ומינוריים. הקשיבו לאקורדים שנעים בצורה חלקה מתחת לסולואים.

  1. “Tune Up”, Miles Davis Quintet · Cookin’ (1956): Red Garland, פסנתר
  2. “Four”, Miles Davis Quintet · Workin’ (1956): Red Garland, פסנתר
  3. “Airegin”, Miles Davis Quintet · Cookin’ (1956): Red Garland, פסנתר
  4. “Moment’s Notice”, John Coltrane · Blue Train (1957): Kenny Drew, פסנתר
  5. “Joy Spring”, Clifford Brown and Max Roach · Clifford Brown & Max Roach (1954): Richie Powell, פסנתר
  6. “Solar”, Bill Evans Trio · Sunday at the Village Vanguard (1961)
  7. “Witchcraft”, Bill Evans Trio · Portrait in Jazz (1959)
  8. “Blue Bossa”, Joe Henderson · Page One (1963): ii–V–i מינורי; McCoy Tyner, פסנתר
  9. “Recorda Me”, Joe Henderson · Page One (1963): McCoy Tyner, פסנתר
  10. “Stablemates”, Miles Davis · Miles: The New Miles Davis Quintet (1955): Red Garland, פסנתר

להמשך קריאה