סולם הבלוז בפסנתר: עשר פרזות כדי להתחיל לאלתר

אלתור מפחיד את רוב המתחילים מסיבה אחת: הם חוששים לנגן צליל לא נכון. סולם הבלוז מעלים את הפחד הזה. מעל בלוז של 12 תיבות, כמעט כל צליל שלו נשמע נכון כמעט על כל אקורד, כך שאפשר להפסיק לחשוב על צלילים ולהתחיל לחשוב על מה שבאמת עושה סולו: מקצב, שקט ופרזות.

מה זה סולם הבלוז?

לסולם הבלוז של C יש שישה צלילים: C, E♭, F, F♯, G, B♭. במספרים: 1, ♭3, 4, ♭5, 5, ♭7. זה הסולם הפנטטוני המינורי (C E♭ F G B♭) עם צליל אחד נוסף, ה־♭5, הבלו־נוט (blue note) המפורסם.

הבלו־נוט הוא צליל מעבר: החליקו דרכו מהקוורטה אל הקווינטה, או מהקווינטה למטה אל הקוורטה. אל תעצרו עליו. הוא התבלין, לא המנה.

עשר פרזות ללמוד

סולמות הם חומר גלם. מוזיקה עשויה מפרזות (phrases). הנה עשר פרזות קצרות של שתי תיבות, כולן מסולם הבלוז, מהקל לקשה: שתי הראשונות משתמשות בשני צלילים בלבד, ואחריהן באות פרזות עם שלושה, ארבעה וחמישה צלילים. כולן מתנגנות מעל C7. הבס מנגן שורש ארוך, ויד שמאל מחזיקה את הצלילים המנחים, E ו־B♭ (הטרצה והספטימה), לאורך כל התיבה. בחרו סולם, לחצו על ניגון, ולמדו אותן אחת אחת: קודם מהשמיעה, ואחר כך על הקלידים.

את הפרזות האלה כתבה JazzSync ברוח פסנתרני הבלוז, והן לא הועתקו מאף הקלטה. כשתכירו כמה מהן, השלב הבא הוא להפוך אותן לשלכם.

איך להפוך פרזה לשלכם

קחו פרזה אחת ושנו בה דבר אחד:

• המקצב: התחילו אותה חצי פעמה מאוחר יותר, או נגנו את הצליל הראשון ארוך.
• הסיום: סיימו על צליל אחר (C, G או E♭ נשמעים הכי יציבים).
• האורך: נגנו רק את החצי הראשון, פעמיים.
• הרגיסטר: נגנו אותה אוקטבה גבוה יותר.
• הכיוון: הפכו פרזה יורדת לפרזה עולה.

חמישה שינויים נותנים לכם חמש פרזות חדשות מפרזה אחת. כך מוזיקאי ג'אז למדו תמיד: להעתיק, ואז לשנות, עד שהפרזה נשמעת כמוכם.

מפרזות לסולו

סולו הוא לא זרם של צלילים. הוא פרזות עם שקט ביניהן, כמו משפטים בשיחה. תוכנית פשוטה לקורוס אחד של בלוז: נגנו בתיבות 1–2, נוחו ב־3–4; נגנו ב־5–6, נוחו ב־7–8; נגנו ב־9–10, סיימו ב־11–12. הנה זה עם שלוש מהפרזות שלמעלה:

ההפסקים לא ריקים. הם נותנים למאזין לשמוע את מה שאמרתם, ונותנים לכם זמן לשמוע את הרעיון הבא.

איך לתרגל

1. למדו פרזה אחת ביום, קודם מהשמיעה: הקשיבו, שירו אותה, ואז מצאו אותה.
2. נגנו אותה בארבעה סולמות: C, F, B♭ ו־G (תפריט הסולם מעל כל דוגמה).
3. שנו אותה באחת מחמש הדרכים שלמעלה.
4. נגנו קורוס של בלוז עם הפרזה הזאת והווריאציות שלה, והשאירו מקום.

הטעויות שאני שומע הכי הרבה

• פשוט לנגן את הסולם למעלה ולמטה. זה תרגול טוב כדי ללמוד את הצלילים, אבל בסולו זה לא נשמע כמו מוזיקה. נגנו פרזות קצרות עם הפסקים ביניהן, כמו אלה שלמעלה.
• לעצור על הבלו־נוט. עברו דרכו.
• לא לנוח אף פעם. "2 תיבות נגינה, 2 תיבות שקט" הוא כלל מצוין להתחלה.
• יד שמאל שמנגנת כל אקורד, כל הזמן. יד שמאל נמצאת שם כדי לתמוך ביד ימין, לא כדי להתחרות בה. כשיד ימין מנגנת פרזה, שמרו על יד שמאל שקטה: אקורד ארוך, או כלום. כשיד ימין נחה, יד שמאל יכולה למלא את החלל באקורד קצר. לא חייבים לנגן כל אקורד.

שאלות שתלמידים שואלים

מה ההבדל בין סולם הבלוז לסולם הפנטטוני המינורי?

צליל אחד: סולם הבלוז מוסיף את ה־♭5 (F♯ ב־C). הפנטטוני חלק יותר; סולם הבלוז מחוספס יותר.

יש סולם בלוז מז'ורי?

כן: 1, 2, ♭3, 3, 5, 6 (C, D, E♭, E, G, A). הוא נשמע בהיר יותר ועובד נהדר מעל אקורד ה־I. פסנתרנים רבים משלבים את שניהם באותו סולו.

אפשר להשתמש בסולם הבלוז בקטעים אחרים?

כן, בהרבה קטעים עם אופי בלוזי. בקטעים עם הרבה החלפות אקורדים תצטרכו עוד כלים; ה־ii–V–I הוא הכלי הגדול הבא.

המלצות להאזנה

סולואים של בלוז מלאים בפרזות קצרות ובשקט. קודם הקשיבו, ואז נסו לשיר פרזה אחת ולמצוא אותה על הקלידים.

1. “Kelly Blue”, Wynton Kelly · Kelly Blue (1959)
2. “Señor Blues”, Horace Silver · Six Pieces of Silver (1956)
3. “Blue Monk”, Thelonious Monk · Thelonious Monk Trio (1954)
4. “Night Train”, Oscar Peterson Trio · Night Train (1962)
5. “Doodlin’”, Horace Silver and the Jazz Messengers · Horace Silver and the Jazz Messengers (1954)
6. “Bags’ Groove”, Miles Davis · Bags’ Groove (1954): סולו הפסנתר של Thelonious Monk
7. “The Sidewinder”, Lee Morgan · The Sidewinder (1963): Barry Harris, פסנתר
8. “Sack o’ Woe”, Cannonball Adderley · The Cannonball Adderley Quintet in San Francisco (1959): Bobby Timmons, פסנתר
9. “Back at the Chicken Shack”, Jimmy Smith · Back at the Chicken Shack (1960): אורגן
10. “Freddie Freeloader”, Miles Davis · Kind of Blue (1959): סולו הפסנתר של Wynton Kelly